החלטה בתיק סע"ש 58067-07-13

1.         בקשה לצו מניעה זמני המורה על עיכוב פיטורי המבקש, לאחר שהוועדה הפריטטית שהתכנסה בעניינו של המבקש לא הגיעה להסכמה.

            בבקשה התבקשו הסעדים הזמניים הבאים:

"א.       צו מניעה זמני המורה על עיכוב הפיטורים להכנס לתוקף או הקפאתם עד להחלטה סופית בהליך העיקרי לביטול הודעת הפיטורים.

ב.         צו מניעה זמני המורה על עיכוב ומניעת פרסום כל מכרז מחדש על ידי המשיבה למשרת מנהל מחלקת החינוך וזאת עד להחלטה והכרעה סופית בהליך העיקרי לביטול הפיטורים."

2.         בפתח הדיון יש להדגיש כי כל הקביעות להלן הן קביעות לכאורה, על יסוד הראיות שהוצגו בשלב זה, שעניינו סעדים זמניים.

3.         הרקע העובדתי - 

א.         המבקש הוא מנהל מחלקת חינוך בעיריית טייבה, היא המשיבה מס' 1 (להלן - העירייה). למבקש נשלחה הודעת פיטורים ליום 2.4.13.

ב.         המשיב מס' 2, מרכז השלטון המקומי, היה צד לוועדה פריטטית שהתכנסה בעניינו של המבקש, כפי שיפורט להלן.

ג.          עניינו של המבקש נדון לראשונה בבית דין זה בפני מותב בראשות כב' השופטת אגסי (סע"ש 45711-03-13), אשר קבע בהחלטה מיום 28.4.13 כי אין להתיר את פיטורי המבקש מבלי לנקוט בהליכים הקבועים בחוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה) ומשום כך על הצדדים לפנות להליך בוררות על פי סעיף 70 לחוקת העבודה. בהתאם, בית הדין הורה על הקפאת הליך הפיטורים עד למיצוי הליכי הבוררות בין הצדדים (להלן - ההליך הראשון).

ד.         על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי וזה קבע בפסק דין מיום 30.6.13, על יסוד הסכמת הצדדים שיש לכנס ועדה פריטטית עד ליום 15.7.13, עוד נקבע בפסק הדין:

"בהעדר הסכמה בוועדה הפריטטית, ככל שהצדדים לא יסכימו על בוררות בהתאם לחוק הבוררות, ייכנסו לתוקף פיטורי המשיב מס' 1."

ה.         הוועדה הפריטטית התכנסה בשני מועדים: ביום 9.7.13 וביום 16.7.13.

ו.          בין שתי הישיבות, המבקש פנה שוב לבית הדין בבקשה לסעדים זמניים, לביטול הדיון בוועדה הפריטטית. בקשה זו נדונה בפני מותב בראשות כב' השופטת טרכטינגוט (סע"ש 28174-07-13). לאחר דיון בבקשה, בית הדין מחק אותה, מאחר שהמבקש קיבל את המלצת בית הדין. עוד הוסיף בית הדין, כי גם לגופו של עניין לא היה מקום לבקשה המכוונת כנגד ועדה פריטטית שהוקמה על פי פסק דינו של בית הדין הארצי (להלן - ההליך השני).

ז.          מאחר שבדיוני הוועדה הפריטטית הצדדים לא הגיעו להסכמה, הודע למבקש על סיום עבודתו בעיריה.

4.         להלן תמצית טענות המבקש:

א.         למבקש טענות רבות ביחס להתנהלות העיריה כלפיו, בכלל זה טענות כי יו"ר הוועדה הממונה לעיריה מתנכל אליו באופן אישי על רקע מחלוקת ביניהם בנושא העסקת קבלן מסוים. על רקע זה המבקש זומן לישיבת שימוע בחודש מרץ 2013, אשר בסופה ניתנה למבקש הודעת פיטורים ליום 2.4.13 (מועד זה נדחה, בעקבות ההליכים בבית הדין).

ב.         על בית הדין לבחון את טענות המבקש ביחס לאותה ישיבת שימוע, מאחר שההליכים בבית הדין נגעו לפרוצדורת הפיטורים ובשום שלב לא נדונו טענות המבקש לגופן.

ג.          מיד לאחר הדיון בבית הדין הארצי הודיע יו"ר הוועדה הממונה שהמבקש יפוטר תוך יומיים, בשתי כתבות שפורסמו באינטרנט.

ד.         עמדת מרכז השלטון המקומי היתה מלכתחילה כי לא יסכים לכל פתרון מלבד פיטורי המבקש. משום כך המבקש טען כי הוועדה הפרה את כללי הצדק הטבעי ואת חובת תום הלב, כאשר ההחלטה בעניינו של המבקש נפלה עוד טרם שטיעוני הצדדים נשמעו.